המדריך הבא נכתב מתוך כתבה שכתב לאתר של אינסטגרם – אדם מוסרי.
לקחתי את הכתבה והוספתי מתוך הניסיון שלי.
רוב האנשים שואלים את עצמם את אותה שאלה:
למה פוסט מסוים עף – ואחר נעלם?
האם זה קשור לשעה שהעליתי? לתמונה שבחרתי? למספר האשטגים?
ואולי בכלל… האלגוריתם החליט שאני בלתי נראה?
אז הנה החדשות הטובות (או הרעות, תלוי את מי שואלים):
אין דבר כזה “האלגוריתם של אינסטגרם”.
יש כמה אלגוריתמים, ולכל אחד מהם יש מטרה שונה.
זה אומר שאינסטגרם לא “מדרגת אותך” באופן כללי – היא מדרגת כל חלק בפלטפורמה בנפרד: הפיד, הסטוריז, ה־Reels, החיפוש ועוד.
מה שעובד במקום אחד, לא בהכרח יעבוד במקום אחר.
הפיד שלנו הוא כמו בית. אנחנו מצפים להיכנס אליו ולהרגיש שהוא שלנו – מלא בתוכן שאנחנו אוהבים, עוקבים שאנחנו בחרנו, ובתחושה שהאפליקציה מבינה אותנו.
איך אינסטגרם בוחרת מה יופיע שם?
היא מתחילה באיסוף כל הפוסטים האחרונים – גם מאלה שאנחנו עוקבים אחריהם, וגם מכאלה שלא – אבל שכנראה יעניינו אותנו.
משם היא שואלת את עצמה שאלות כמו:
כל פעולה שלך היא איתות – וכמה מאותות האלה שווים יותר מאחרים:
האם עצרת ליותר משנייה על פוסט? נכנסת לפרופיל? שלחת לחבר? כל תנועה כזו עוזרת לה להבין מה מרתק אותך.
אם אתה אוהב קרוסלות – היא תראה לך יותר מהן. אם אתה תמיד מגיב על סרטונים עם טיפים – היא תביא לך עוד כאלה.
המטרה שלה?
לתת לך את הפיד הכי מדויק שאפשר. לא כדי לשלוט בך – אלא כדי שתישאר.
הסטוריז עובדים אחרת לגמרי.
פה אין המלצות מגניבות ולא תגליות חדשות – אלא מיקוד באנשים שאתה כבר עוקב אחריהם.
אבל גם כאן יש היררכיה: אינסטגרם לא מציגה לך את הסטוריז לפי מי שהעלה אחרון – אלא לפי מי שהיא חושבת שאתה לא רוצה לפספס.
היא בודקת:
כך נוצר מגש סטוריז שהוא כולו מותאם אישית. ואם אתה מרגיש שמישהו נעלם לך – סביר שהפסקת להגיב לו, או שפשוט מישהו אחר עקף אותו ברשימת הקרובים שלך.
עמוד החיפוש הוא כמו מסיבת הפתעה.
כל פוסט שם מגיע ממישהו שאתה לא מכיר – אבל האלגוריתם חושב שאתה תתאהב בו.
וזה לא ניחוש מהבטן. אינסטגרם סורקת את כל ההתנהגות שלך:
מה אהבת, מה שמרת, מה שיתפת – ואז היא בונה לך עולם של תכנים דומים.
מה שמייחד את עמוד Explore זה הרגישות:
כאן אינסטגרם זהירה במיוחד. היא תעדיף לא להמליץ לך על פוסטים שעלולים להיחשב רגישים, אלימים, או בעייתיים.
היא שואפת להראות דברים שאתה גם תאהב, גם לא תדווח עליהם, וגם תרצה לחזור בשבילם שוב.
הרילס זה עולם אחר – לא רק בגלל שהוא וידאו, אלא בגלל שהוא מתנהג כמו פלטפורמת בידור.
כאן, האלגוריתם מחפש תשובה אחת:
מה הכי יעניין אותך עכשיו – גם אם אתה לא יודע את זה עדיין?
בשביל להבין את זה, הוא בודק:
גם פה, הסרטונים שאתה תראה – יהיו ברובם מאנשים שאתה לא עוקב אחריהם בכלל.
וזה לא מקרי. זו הדרך של אינסטגרם לחשוף יוצרים חדשים, ולעזור לתכנים ויראליים להתפשט בלי קשר לגודל החשבון.
אבל אם העלית ריל עם איכות נמוכה, סימן מים מטיקטוק, או פשוט בלי ערך ברור – אל תתפלא שהוא נעלם.
גם אם זה לא מרגיש ככה – יש לנו שליטה.
אנחנו יכולים:
ואם ממש בא לנו לעשות סדר – יש אפילו כפתור שמעלים את כל ההמלצות מהפיד שלך ל־30 יום.
זה אולי אחד המושגים הכי טעונים סביב אינסטגרם – התחושה הזו שמשהו חוסם אותך, אבל בלי להגיד לך.
אז הנה מה שאינסטגרם עצמה אומרת:
אנחנו לא חוסמים תכנים כדי להכריח אנשים לקנות מודעות.
אבל כן, אנחנו מורידים חשיפה לתוכן שנוגד את ההנחיות – גם אם הוא לא נמחק.
איך תדע אם זה קורה לך?
יש כלי חדש שנקרא “סטטוס החשבון”, ושם תוכל לראות אם התכנים שלך כשירים להמלצה – או לא.
אם לא? אתה יכול לערער, למחוק, ולנקות את החשבון שלך.
אינסטגרם לא מנסה להעניש אותך.
אבל היא כן מנסה להציג לאנשים את מה שהם ירצו לראות – ברמה שהיא אפילו יותר טובה ממה שהם יודעים על עצמם.
וכשאתה מבין איך זה עובד – אתה יכול להתחיל לעבוד עם האלגוריתם, לא נגדו.
ליצור תוכן שהקהל שלך באמת רוצה.
להפסיק לדחוף דברים, ולהתחיל למשוך תשומת לב בצורה טבעית.
להשתמש באותות הנכונים, לפרסם באיכות גבוהה, ולהיות עקבי.
כי בסוף – האלגוריתם לא מתגמל את המיוחסים.
הוא מתגמל את מי שמעניין.
